האם אפשר ללמד כתיבה? יונתן יבין עונה חד-משמעית: כן, בהחלט. בונים סיפור - הארכיטקטורה של מלאכת הכתיבה הוא מדריך כתיבה, שמתווה דרך יעילה ושיטתית, שלב אחר שלב, למי שמבקשים להגשים חלום: לכתוב את סיפורם. בבונים סיפור מציע יבין עצות מעשיות, כללים פשוטים וכלים נוחים, שיובילו את הנחושים לכתוב להשלמת יצירה בנויה כהלכה, רהוטה וקולחת.
כותב יבין:
אין כתיבה "אחת", ומלוויל נבדל ממנדלי כשם שאגתה כריסטי שונה מאגוטה קריסטוף, אך יש עקרונות בסיסיים שעשויים להפוך כתיבה מסורבלת לקולחת יותר. אם הכותב ירכוש את הכלים הראשוניים הללו ויתאמן על כתיבתו בחירוף־נפש, הוא בהחלט עשוי לחבר במרוצת הזמן יצירה איתנה ומרגשת.
זהו ספרו העשירי של יונתן יבין - סופר ועיתונאי, זוכה פרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשע"ב, מנחה סדנאות שיטתיות לכתיבה.
אילולא היתה הכתיבה בת למידה, לא הייתם קוראים ספר זה, שממילא גם לא היה נכתב. האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם היו טורקות את שערי חוגי הכתיבה שלהן, וגלגלי קוצים היו חולפים בפרוזדוריהן השקטים, רדופי השדים ושרוקי הרוחות. סדנאות הכתיבה באשר הן היו פושטות את הרגל, ואנו, הסופרים האומללים, היינו נאלצים למצוא עבודה אמיתית...
צחוק בצד, אני סבור שאפשר ללמוד כתיבה, ולו מן הטעם הפשוט שאנשים שיודעים לכתוב היטב לא הגיחו מרחם אמם חמושים בטקסטים מדויקים ומסעירים. לו הכתיבה אכן חתומה בפני מבקשיה, טשרניחובסקי היה מסתגר מדוכדכך בקליניקה שלו ובשביס זינגר נרקב בעבודתו כמגיה. זאת לומר שגם המינגוויי לא נולד עם קולמוס זהוב ביד, ויש להניח שאפילו דוקטור סוס סבל ייסורים עזים, בטרם חיבר את ראשוני החרוזים העליזים שלו. זכרו: כל כותב באשר הוא לא ידע פעם לכתוב, ולמד לעשות זאת במרוצת הזמן.
