במאה ה־13 צוירה בגרמניה הגדה של פסח המכונה הגדת הציפורים, כי לדמויות האנשים בה ראשי ציפור. תחת אותה כותרת יוצאת המשוררת רבקה מרים, כלת פרס יהודה עמיחי לשירה עברית, למסע שירי משלה.
עוֹף הַשָּׁמַיִם מוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל
וְהַקּוֹל מִתְעַרְסֵל לוֹ רָפוּי בְּתוֹכְכֵי הַמַּקּוֹר
עוֹלֶה וְיוֹרֵד, נַוָּד וּבֶן בַּיִת
בְּחֶבְיוֹן נֶשֶׁר וְעַיִט, חוֹחִית, יַרְגָּזִי וְאַנְקוֹר.
עוֹף הַשָּׁמַיִם מוֹלִיךְ אֶת הַכֹּל
אֶת שֶׁלִּפְנֵי, אֶת שֶׁאַחֲרֵי כִּכְלוֹת.
הָרוּחַ לְבַדּוֹ רוֹאֶה אֶת הַקּוֹלוֹת.
