לפני שירד הלילה הוא אוטוביוגרפיה מסעירה ומרתקת, יצירתו האחרונה של רינלדו ארנס, סופר קובני גולה ואחד מעמודי התווך של ספרות אמריקה הלטינית במאה העשרים.
פרקי האוטוביוגרפיה מתעדים את מורכבוּת ילדותו של הכותב בקובה ואת נעוריו בשנות המהפכה, ומתמקדת באופן חריג ונועז בהתפתחותו המינית והרוחנית של ארנס, הומו ששם קץ לחייו אחרי שמחלת האיידס כמעט הכריעה אותו, אבל לא לפני שכתב את חלקה האחרון של יצירתו המפוארת.
לתרגום נלווית אחרית דבר מאת מתרגם היצירה, המשורר
רמי סערי.
הייתי בן שנתיים. עמדתי עירום, התכופפתי לרצפה והעברתי את לשוני על פני האדמה. הטעם הראשון שאני זוכר הוא טעם האדמה. אכלתי אדמה עם בת דודתי דוּלְסֶה אוֹפֶלְיָה, גם היא היתה אז בת שנתיים. הייתי ילד רזה, אבל בעל כרס ענקית בגלל השרשורים שגדלו לי בבטן מרוב אכילת אדמה. נהגנו לאכול אדמה בחצר הבית. החצר היתה המקום שבו ישנו החיות, כלומר הסוסים, הפרות, החזירים, התרנגולות והכבשים. החצר היתה צמודה לבית.
