"הבית בקרן פו" הוא הספר הרביעי והאחרון שכתב א"א מילן בסדרת פו הדוב, וכמו את קודמו "פו הדוב - הספר המלא" תרגמה ברגש אינסוף אבירמה גולן.
סיפורי הבית בקרן פו הם המשך לסיפורי פו הדוב וראו אור שנתיים אחריהם, ב-1928. אל הדמויות הבלתי נשכחות של פו, חזרזיר, איה וקנגה מצטרף כאן נמיר הקפצן, ויחד עם כריסטופר רובין הם יוצאים להרפתקאות חדשות בנופי הילדות של יער מאה העצים. דורות של ילדים יצאו עמם להרפתקאות ילדות בלתי נשכחות. דורות של מבוגרים תהו על סוד הקסם של פו הדוב – ספר ילדים שהפך לאחד מנכסי התרבות בכל הזמנים.
הספר מלווה, כקודמו, באיורי הצבע הקסומים של ארנסט שפרד. "הציורים של שפרד", כתב מבקר אחד, "שייכים לספרי מילן כמו שההד שייך לקול".
"ואז כריסטופר רובין, שעדין הביט בעולם כשסנטרו מנח בכף ידו, קרא אליו:
"פו!"
"כן?" אמר פו.
"כש - כשאני - פו!"
"כן, כריסטופר רובין?"
"אני לא אוכל יותר לעשות כלום."
"אף פעם? לעולמים?"
"לא, אבל לא הרבה פעמים. הם לא מרשים."
פו חיכה שימשיך, אבל הוא השתתק שוב.
"כן, כריסטופר רובין?" ניסה פו לעזור.
"פו, כשאני - כש - אתה יודע - כשאני כבר לא אוכל יותר לעשות כלום, אתה תבוא הנה לפעמים?"
"רק אני?"
"כן, פו."
"וגם אתה תהיה פה?"
"כן, פו, באמת, אני מבטיח. אני אהיה, פו."
"טוב מאוד," אמר פו.
"פו, תבטיח לי שלא תשכח אותי לעולמים. אפלו כשאני אהיה בן מאה."
פו חשב רגע קט.
"בן כמה אני אהיה אז?"
"תשעים ותשע."
פו הינהן."
