ספרו הקלסי של הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף היהודי-גרמני אריך פרום (1980-1900), מראשי הזרם ההומניסטי של הפסיכולוגיה.
באמנות האהבה טוען פרום כי האהבה על סוגיה השונים – אהבה רומנטית וארוטית, אהבת הורים לילדיהם, אהבת אחים, אהבת האדם את האל ואף האהבה עצמית - היא התשובה היחידה לקיום האנושי. ביכולתה של האהבה הזו לפתור את סבלו של גזע האדם המנוכר והבודד, ולהרוס את המחיצות שקיימות בני בני האנוש.
"האם האהבה היא אומנות? אם כן, היא דורשת ידיעה ומאמץ. או שמא האהבה היא תחושה נעימה, שחווייתה היא עניין של מקרה, משהו שנקלעים אליו אם יש לנו מזל. הספר הקטן הזה מבוסס על ההנחה הראשונה, אף כי אין ספק שרוב בני האדם בימינו מאמינים בהנחה השנייה דווקא."
