כיצד אפשר לאהוב את המולדת מבלי להיכנע לנוסטלגיה עיוורת או ללאומנות הרסנית? עם שאלה אוניברסלית זו מתמודדת אוקסנה טימופייבה במסה אוטוביוגרפית פילוסופית קצרה על מושג המולדת. בכתיבה אינטימית ושנונה, החושפת גם פצעים וגם אהבות, טימופייבה פורשת מארג מרתק של זיכרונות ילדות ממרחבי ברית המועצות לשעבר, לצד עיון רעיוני מעמיק בהגירה, זהות, תנועה ושורשים.
טימופייבה היא פילוסופית, המלמדת באוניברסיטה לאומנות של ברלין. ספריה, שתורגמו לשפות רבות, עוסקים בזיקות שבין פילוסופיה, פסיכואנליזה, תרבות ופוליטיקה עכשווית. תרגום הספר רואה אור בנמלה הוצאה לאור – הוצאת ספרים למחשבה ויצירה סוציאליסטית, שבה התפרסמו הספרים פמיניזם ל־99%: מניפסט, נפש האדם בסוציאליזם, מעבר לפוטין ועבודה מארגנת.
