כדי להחריב דמוקרטיה נדרשת שכבה של משתפי פעולה, קובעת העיתונאית זוכת פרס הפוליצר אן אפלבאום, ונותנת בהם סימנים בשני מאמרים מבריקים המכונסים בהלאומנים החדשים - איך הביאה ההקצנה בימין לקריסת הדמוקרטיה.
אפלבאום מראה בצורה מוחשית וסוחפת איך, "בהינתן התנאים המתאימים, כל חברה יכולה להפסיק לתמוך בדמוקרטיה". היא קושרת בין העבר להווה, בין תהליכים היסטוריים לתהליכים אישיים, בין הגוש הסובייטי לאמריקה של טראמפ, בין לוחמי צדק ושוויון לטרולים וחובבי תיאוריות קונספירציה, ובין מאמינים קיצוניים למשתפי פעולה אופורטוניסטים. באחרית הדבר לספר מצביע פרופ' נעם גדרון על תהליכים דומים שהתרחשו בימין הישראלי, ומתאר כיצד, בניגוד למדינות אחרות, בישראל התרחשה ההקצנה גם במפלגת הימין המרכזית.
אן אפלבאום היא עיתונאית, היסטוריונית וסופרת אמריקאית זוכת פרס פוליצר, כותבת קבועה בכתב העת אטלנטיק ועמיתה בכירה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. פרופ' נעם גדרון הוא חבר סגל במחלקה למדע המדינה ובתוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.
כשפולין הייתה על סף הצטרפות למערב, כולנו הרגשנו שאנחנו חברים באותה קבוצה. הסכמנו על חשיבות הדמוקרטיה [...] האם חלק מהחברים שלנו תמיד היו סמכותנים בארון? או שמא האנשים שהשקנו איתם כוסות יין בדקות הראשונות של המילניום החדש השתנו באיזשהו אופן?
