בניניה מקיאוולי

מהדורה חגיגית בעיצוב חדש (2026) לספרה של שרלוט פרקינס גילמן, שראה אור בעברית לראשונה ב-2018.

בניניה מקיאוולי היא נוכלת. אבל לא נוכלת רגילה. היא נוכלת טובה. כבר בהיותה ילדה, היא מבינה ש"הטובים" בספרים מתוארים תמיד כתמימים, נטולי יוזמה, התולים את גורלם בידי ההשגחה העליונה, ואילו "הרעים", חורשי המזימות, מפעילים את שכלם ושולטים בגורלם. בניניה, בת לאב שתיין ורודן, משתמשת בתבונתה כדי להגשים את משאלותיה ולהבטיח לעצמה חיים מעניינים ועשירים. אגב כך היא תעזור לזולת ותיטיב את מצבן של אמהּ ושל אחותה, הסובלות גם הן מחמתו של האב.

הרומן התפרסם ב-1914, תקופה שבה לנשים - בוודאי לילדות - לא היתה זכות להשמיע את קולן. דמותה של בניניה מקיאוולי, ילדה פיקחית ולימים אישה צעירה המפלסת את דרכה בעולם בתושייה וביצירתיות, מעמידה בסיפור חייה חזון חיוני ומלא השראה.

שרלוט פרקינס גילמן היתה סופרת, משוררת ופעילה חברתית, שסירבה להיות מתויגת כפמיניסטית בלבד. לאחר לידת בתה סבלה ממה שמאובחן כיום כדיכאון אחרי לידה, ובצעד חריג לתקופתה עזבה את בן זוגה. בשנת 1892 פרסמה את יצירתה המפורסמת ביותר, הטפט הצהוב - סיפור קצר, אוטוביוגרפי למחצה, העוסק בדיכאון לאחר לידה, בפתולוגיזציה של חוויות של נשים על ידי הממסד הרפואי ובדיכוי במסגרת הנישואים. הסיפור, שתורגם לעברית ב-1933 (כן, כן!) וידוע גם כ"נייר הקיר הצהוב", נהפך לרב מכר במאה העשרים, ונכלל באינספור אנתולוגיות של ספרות נשים, ספרות אמריקאית וספרי לימוד.