ארוּן גנדי, נכדו של מהטמה גנדי, נשלח בגיל 12 לאשראם המפורסם של סבו כדי להתחנך לאור הסאטיאגרהא - עיקרון פילוסופי הדוגל בדבקות באמת ובהתנגדות לא אלימה לרשע. במשך שנתיים חי ארוּן תחת כנפיו של סבו ולמד להכיר מקרוב אותו ואת הגותו, עד להירצחו של גנדי בינואר 1948.
במתנת הכעס הוא חולק איתנו שיעורי חיים יוצאי דופן שלמד מסבו, תוך שהוא משלב אותם בסיפורים מתוך חייו האישיים והיכרותו הבלתי אמצעית עם מי שהפך לאחת הדמויות האיקוניות של המאה העשרים.
בספר שיעורי חיים מעוררי השראה בנושאים אוניברסליים כמו גילוי עצמי, זהות, התמודדות עם כעס, דיכאון, בדידות, חברוּת ומשפחה.
נסענו לבקר את סבא. בשבילי הוא לא היה מהטמה גנדי הדגול והנערץ, אלא פשוט "בּאפּוג'י", הסב הנחמד שהוריי דיברו עליו לעתים קרובות. גרנו בדרום אפריקה, וכדי לבקר אותו בהודו היה עלינו לעבור מסע מפרך. היינו בסופה של נסיעה קשה של שש־עשרה שעות ברכבת עמוסה ממומבאי. כל הדרך היינו דחוסים בקרון המחלקה השלישית, שהדיף צחנת סיגריות וזיעה והיה אפוף עשן ממנוע הקיטור. כולנו היינו עייפים כשהרכבת נכנסה בשקשוק לתחנת וַארדהָה, והיה נעים לברוח מאבק הפחם, לצאת אל הרציף ולשאוף שאיפות גדולות של אוויר צח.
