הוא שינה את נופי הציוויליזציה, קבע את גורלן של אימפריות ואומות, הכריע מלחמות, מוטט צבאות שלמים ואימפריות אדירות – ובדרך, חיסל כמעט מחצית מהאנושות. למעשה, היתוש מילא תפקיד משמעותי יותר בעיצוב הסיפור האנושי מכל יצור חי אחר על פני האדמה.
בספר שכותרת המשנה שלו היא תולדות המלחמה האנושית בטורף הקטלני מכולם, מגולל ההיסטוריון טימותי ויינגארד את תולדות המאבק בין האדם לבין טורף העל המכונף – מיוון העתיקה דרך ימי הביניים, ממלחמת האזרחים האמריקאית ועד מלחמות העולם של המאה העשרים – ומסביר כיצד בנקודות מרכזיות לאורך ההיסטוריה היו אלה היתוש ומעלליו שהכריעו את גורל המערכה, ולא בני האדם.
על הדרך אנו לומדים, בין השאר, על הקשר בין היתוש ובין הכנת כוס הקפה הראשונה בהיסטוריה, הפיכת העיר רומא ממרכזה של אימפריה אדירה למלכודת מוות, העדפת המתיישבים הבריטים בהודו ובאפריקה את הג'ין אנד טוניק על פני כל קוקטייל אחר, ועוד ועוד.
אנחנו נתונים במלחמה עם היתוש.
צבא אדיר ומשחית של 110 טריליון יתושים אויבים שורץ בכל פינה על פני כדור הארץ, חוץ מבאנטרקטיקה, באיסלנד ובכמה איים זעירים בפולינזיה הצרפתית. הלוחמות העוקצניות של אוכלוסיית החרקים המזמזמת הזאת חמושות לפחות בחמישה־עשר כלי נשק ביולוגיים, שכל אחד מהם עלול להיות קטלני או להמיט מחלה על 7.7 מיליארד בני האדם, שלרשותם עומדים רק אמצעי הגנה מפוקפקים, ולא פעם מזיקים. למעשה, תקציב ההגנה שלנו — סך כל ההוצאה על מגינים אישיים, תרסיסים וחומרים דוחים — מתקרב במהירות ל-11 מיליארד דולר בשנה, ורק מוסיף לעלות. ואף על פי כן היתוש אינו נרתע, ומתקפותיו הקטלניות ופשעיו נגד האנושות נמשכים בלי הרף. מתקפות הנגד שלנו אמנם מפחיתות את מספר הנפגעים בשנה, אבל היתוש עדיין ראוי לתואר צייד האדם הקטלני ביותר על פני כדור הארץ. בשנה שעברה קטל היתוש 830,000 בני אדם "בלבד". אנחנו, הומו סאפּיינס החכם והנבון, עומדים במקום השני בלבד — אנחנו קטלנו באותה שנה 580,000 מבני מיננו.
