בכותר ה-27 בסדרת דרש של הוצאת דחק: תרגומו של יהודה ויזן ל-ABC of Reading – ספרו הנודע על משמעות הספרות של המשורר האמריקאי עזרא פאונד, מגדולי המשוררים במאה העשרים. מומלץ במיוחד למי שרוצה לשמור על מוח פעיל וביקורתי ולהיות רגיש/ה יותר ויותר ליופי ולהשראתה של הספרות הטובה בעולם.
האלף־בית של הקריאה, שראה אור לראשונה ב-1934, כולל במקור שלושה חלקים: חלק ראשון ועיקרי, בו שוטח פאונד את משנתו לגבי אמנות הכתיבה ואופן הוראתה, משנה שהשפיעה רבות על התפתחות השירה במאה העשרים, ובתוך כך גם על השירה העברית. חלק שני, הכולל אסופת שירים שבאמצעותם מדגים המחבר אחדים מטיעוניו. החלק השלישי והאחרון מוקדש כולו למסה על המשקל, הנפתחת במילים: "שמעתי גברת יפה נאנחת: 'הלוואי שמישהו יכתוב מסה טובה על פרוזודיה.'"
שתי הערות חשובות, שמציין יהודה ויזן:
- החלק השני, זולת מקטע יחיד ואינפורמטיבי שצורף כנספח בסוף הספר, לא נכלל בתרגום שלפניכם מן הטעם הברור: אין בכוחו של המתרגם להעמיד תרגום ראוי למאות שורות שיר ושורות תרגום מאת שלל יוצרים ומתרגמים שפעלו בשירה האנגלית (ולא רק) בין המאה ה־14 למאה ה־19, לא כל שכן באורח שישרת כהלכה את הדברים שפאונד מבקש להדגים באמצעותן (מתרגמיו של הספר לספרדית, איטלקית וצרפתית, בחרו לכלול את החלק השני מבלי לתרגם את הדוגמאות. ייתכן שבחירתם נבונה משלי, אולם ייתכן שבחירה נבונה אף יותר, או לכל הפחות פאונדית יותר, הייתה לכנס רצף דוגמאות מקביל ו"מקומי").
- בדומה לשירתו (ובמיוחד ל'קאנטוס' הידועים), גם כתביו העיוניים של פאונד אינם פשוטים לתרגום. ניסוחיו הדיבוריים, הפרועים והמקוטעים לפרקים, התזזיתיות של מחשבתו, ריבוי השמות, הציטוטים והמונחים המסחרר, משלל תקופות, מקומות ותחומים ("האקלקטיות של המטבח הספרותי שלו" כפי שכינה זאת ויליאם קרלוס ויליאמס) – אם למנות אחדים מן הקשיים – מחייבים את המתרגם, לא פעם, לאמץ בשתי ידיים את הציווי הפאונדי: "Make it New", כדי לתפוש את מהות הדברים באופן המיטבי.
