"בחרתי להיות אתנוגרף של המשפט, ממש כאילו חדרתי מבעד לג'ונגלים עבותים אל מושבה נסתרת של ילידים", כותב עו"ד אביגדור פלדמן בפתח ספר המכנס מבחר מהרשימות שפרסם בארבעים השנים האחרונות, שבהן הוא מתאר בלשון ספרותית את המתרחש בין כותלי בתי המשפט, מוסיף פרשנויות ולעיתים גם נותן דרור לדמיונו.
בדלתיים פתוחות, כשם המדור שפרסם בשנים האחרונות ברציפות במוסף הארץ, כולל מאמרים שבהם פלדמן מותח ביקורת על פסיקותיו של בית המשפט העליון, בוחן את החלטות בג"ץ בסוגיות הכיבוש הישראלי בשטחים ומתייחס לפרשיות פליליות בולטות, לנושא הרפורמה המשפטית, לגיבורים ולנבלים במערכות השלטון ולמלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר.
בחרתי להיות אתנוגרף של המשפט, ממש כאילו חדרתי מבעד לג'ונגלים עבותים אל מושבה נסתרת של ילידים, אל מקום שרגל אדם מן היישוב לא דרכה בו. הגעתי אל שבט שעבד לאלים, שנחצבו מאבן בזלת, שהביטו קדימה ושריר לא זע בפניהם. אלים בעלי לב מאבן, שישבו בבית המשפט העליון... האלים העליונים, הנשגבים הללו מילאו כל תא במוחי. הקצתי בבוקר ונרדמתי בלילה עם דמויותיהם. ניסיתי לקרוא את מחשבותיהם: שמגר, ברק, חיות ועמית. לפעמים טרחתי לילות שלמים על ניסוח כתבי פלסטר. יצאתי נגדם בכל עוצמת רוחי, כועס ורוגז על מה שנראה לי כהפגנה של חוסר צדק, ואפילו כמעשה רשע.
