מונוגרפיה מקיפה ראשונה מסוגה המוקדשת ליצירתה של הסופרת יהודית הנדל (1921–2014), כלת פרס ישראל לספרות, אשר לצד ההכרה וההערכה להן זכתה נשארה בשולי הקאנון הספרותי והזיכרון התרבותי הקולקטיבי.
בספר המקומות הריקים של יהודית הנדל, המבוסס על עבודת הדוקטורט שכתב, מציג גיא ארליך מבט חדש על הסופרת ועל יצירתה, על היחסים המרתקים שטוותה בין הספרות לחיים, על הפואטיקה המלנכולית שלה לצד הניסיון לצעוד אל "מעבר למלנכוליה", על "המקום הריק" כמוטיב דומיננטי בכתיבתה ועל "המקום הריק" של הנדל בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית.
בספר נדונות יצירותיה המוּכּרות של הנדל, ולצידן ספריה הידועים פחות, סיפוריה המוקדמים וכן חומרים מעיזבונה הספרותי שטרם זכה לעיון מחקרי, בהם הנובלה הגנוזה כרטיסים לסמי דייוויס וטקסט אוטוביוגרפי שעליו עבדה הנדל בעשור האחרון של חייה.
