הספר ח'ליל ראאד, תצלומים 1948-1891 הוא הראשון, בארץ ובעולם, המוקדש לפועלו של ח'ליל ראאד, הצלם הערבי הראשון שפעל בארץ ומהצלמים הערבים החשובים שסיירו וצילמו במזרח הקרוב. הספר ליווה תערוכה שאצרה המחברת, רונה סלע, במוזיאון נחום גוטמן לאמנות בשנת 2010.
לב עבודתו של ראאד מוקדש לתיעוד החיים של האוכלוסייה הפלסטינית. אף כי צילם גם את המזרח הקרוב ואת הקהילות המקומיות, ובכלל זה את היישוב היהודי הישן והחדש, הוא נתן לפלסטינים נוכחות ונראוּת שלא היו כמעט בצילום הזר של הארץ במחצית השנייה של המאה ה-19 או בצילום היהודי והציוני של ראשית המאה העשרים, שהעלימו והדירו אותם באופן מגמתי. עבודתו מתארת בצורה נרחבת את החיים הפלסטינים בארץ על עושרם האורבני, התרבותי, המסחרי והחברתי.
ראאד נולד בלבנון בשנת 1869 ונשלח בילדותו ללמוד בירושלים. בשנת 1891 החל לצלם באופן עצמאי, ולאחר ארבע שנים הקים סטודיו לצילום בירושלים. חי בארץ שבעה עשורים וקשר את גורלו בגורלה, אך במאי 1948, ימים ספורים לפני תום המנדט הבריטי ובעקבות התעצמות העימות הלאומי, ברח עם אשתו ליריחו. כאשר נמנעה חזרתם לביתם בירושלים, הם גלו ללבנון, שם הוא נפטר בשנת 1957.
