ירושלים שהייתה ואינה עוד

ספרו של יקיר ירושלים, האדריכל דוד קרויאנקר – "המיתולוג הגדול ביותר שקם לירושלים מאז טדי קולק" במילותיו של תום שגב – הוא מעין לקסיקון עיוני־חזותי, הכולל כ-500 רישומים וטקסטים נלווים המהווים כרוניקה של זיכרון העוסקת בהיבטים האורבניים, האדריכליים והעיצוביים של ירושלים אשר נהרסו, נשחקו או התנוונו ואשר ראויים להצלה מן השכחה.

במסע אישי של זיכרון פרטי וקולקטיבי, מנסה המחבר לזהות מה השתנה במבנה ובחזות של שכונותיה, רחובותיה ובתיה של ירושלים מאז ראשית השלטון הבריטי בירושלים בשנת 1918 ועד היום: מה נגרע מירושלים, מה נבנה במקומו, וממה ניצלה העיר במהלך תקופה ארוכה זו שבה הוצעו כמה מיזמים ותוכניות בעלי השלכות פוליטיות הרות אסון.