סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותמפלצת
ג'ני דאונהם
"הָיֹה הייתה ילדה אחת, וכשהילדה גדלה היא נעשתה רעה" – כך נפתח מפלצת מאת הסופרת הבריטית ג'ני דאונהם, המשרטטת דיוקן אינטימי של נערה בת 15, המתמודדת עם כעס עז ומתפרץ שמערער את חייה.
לֶּכְס מאבדת את עשתונותיה לעיתים קרובות ומתפרצת בזעם, על אף שכל רצונה הוא להיות חלק ממשפחתה המושלמת־לכאורה – אימּה המאוהבת, בן הזוג הכריזמטי של האם, אחיה החורג המוצלח ואחותה הקטנה המתוקה. לכס נחושה לבלוע את כעסה ולגרום למשפחתה להתגאות, אבל דחיקת הזעם לא גורמת לו להיעלם. הוא מבעבע מתחת לפני השטח ומחכה להתפרץ. כאשר היא מגלה שאביה הרבה פחות מקסים משנדמה, וכשאחותה הקטנה הופכת לקורבן, נראה שזעם הוא הדבר היחיד שיוכל להציל את משפחתה.
מפלצת הוא ספר לנוער בוגר, המתאר את דרכה של נערה אחת לזכות מחדש בחיים שלהם היא ראויה, וחוקר את הדרכים שבהן תחושת העצמי נפגעת ואת ההשפעה של יחסים רעילים ושל מניפולציות רגשיות על התגבשות זהות.
מתוך מפלצת
הָיֹה הייתה ילדה אחת, וכשהילדה גדלה היא נעשתה רעה. היא השליכה חפצים והפילה חפצים וקיללה. היא הייתה מגושמת וחצופה ולא היו לה חברים. המורים שלה חשבו שהיא מוגבלת בשכלה. בני המשפחה שלה התייאשו ממנה.
"למה את לא יכולה להיות רגועה וממושמעת כמו בנות אחרות?" הם קראו. "למה את רק עושה בעיות יום אחרי יום?"
הילדה לא ידעה את התשובה.
בני המשפחה, שניסו להבין מה עובר עליה, דשדשו ברגליים ונדו בראש במורת רוח.
"אני אשתנה," אמרה הילדה. "אני מבטיחה להיות טובה מהיום והלאה."
היא רצתה שזה יהיה נכון.
היא רצתה שהמשפחה שלה תאהב אותה.
אבל הזעם רבץ בבטנה כמו נחש זדוני. ויש הבטחות שקשה לקיים.