הדרמה של הילד המחונן והחיפוש אחר העצמי האמיתי הוא קלסיקה בתחום הפסיכולוגיה - חיבור שהיה פורץ דרך כאשר פורסם לראשונה בגרמנית בשנת 1979 ונהפך עם השנים לספר משמעותי עבור רבות ורבים, לא רק א/נשי מקצוע בעולם הטיפול.
"הילד המחונן" של אליס מילר אינו בהכרח ילד ברוך כשרונות, אלא ילד רגיש ועירני, המקדים מאוד, כבר בינקותו, לקלוט את מה שהוריו מצפים ומבקשים ממנו, נענה להם ומתאים עצמו לדרישותיהם תוך ויתור על צרכיו שלו ורגשותיו האותנטיים, דבר הכרוך בסבל נפשי רב. מילר טוענת כי באופן תת-הכרתי חש ילד זה שהוריו אינם אוהבים אותו בזכות עצמו, אלא רק כממלא אחר ציפיותיהם, מוותר לגמרי על העצמי האמיתי שלו ומייצר אני מזויף. מכאן קצרה הדרך להתפתחות של קווים אישיותיים נרקיסיסטיים, עד כדי הפרעת אישיות.
על פי מילר, אי היכולת לבטא את הכעס הגדול שהצטבר ב"ילד המחונן" כלפי הוריו בגלל סדר עניינים מעוות זה, הוא מקור ההרסנות הטבוע בו מילדותו. המחברת מתארת גם את מצבם הטרגי של ההורים שאינם מצליחים להיענות לצורכי ילדם, אינם מתאימים את עצמם אליו ושוכחים שגם בילדותם נאלצו להסתגל לדרישות הוריהם. הספר משלב את התיאוריה עם דוגמאות מחיי יוצרים כבקט, ברגמן, הסה, הנרי מור וסטרווינסקי, והוא חיבור מעורר מחשבה על הסבל הנורא שהרגישים והעירנים שבינינו נושאים עמם מילדותם.
