ג'ינט וינטרסון היא סופרת עטורת פרסים, אקטיביסטית ועיתונאית. כתיבתה שוברת צורה אך רהוטה וקולחת, אינטליגנטית וחתרנית, והיא תמיד מפתיעה בתוכן ובעלילות חושניות. "אבן חן מסוכנת" כינה את ספרה "מעשה הדובדבן" הסאן פרנסיסקו כרוניקל.
כשהייתה בת 23 כתבה את ספר הביכורים שלה, "תפוזים הם לא הפרי היחיד", שזכה לביקורות משבחות (הספר יצא בעברית, בהוצאת "בבל"). היא ביתם המאומצת של הורים נוצרים אדוקים בני מעמד הפועלים שייעדו אותה למיסיונריות. כשאמה גילתה מתחת למיטתה ספרים ששאלה מהספרייה שרפה אותם בחצר. בטור שפרסמה ב"ניו-יורקר" האמריקאי הודתה וינטרסון לאימה על שריפת הספרים, כיוון שכך החלה לכתוב. ב-2011 הוציאה ספר אוטוביוגרפי מצוין בשם האלמותי "למה להיות שמחה, אם אפשר להיות נורמלית?"
"כל מסע מכיל בחוּבו מסע אחר: השביל שלא נבחר והפינה שנשכחה. אלה המסעות שאני רוצה לתעד. לא את אלה שעשיתי, אלא את אלה שיכולתי לעשות, ואולי עשיתי במקום או בזמן אחרים" (ג'ינט וינטרסון)..
