שלי גרוס על ספרי שולחן הקפה

הבלוגרית שלי גרוס על סוגיית ספרי שולחן הקפה, ובחלק שהיא מכנה "שלב האוצרוּת" - ספרים מומלצים מהמגדלור (פורסם בבלוג המלבישה, יוני 2020)

אני מאשימה את ננסי מאיירס, כי נאמר זאת כך: לא גדלתי בבית עם ספרי שולחן קפה על שולחן הקפה. את האובססיה להנחת ספרים עבי כרס על שולחן הקפה אימצתי בצפיה בסרטים של ננסי מאיירס (אוקיי, ושל הבת שלה), סרטים בהם הכוכב האמיתי הוא עיצוב הפנים ואין שולחן שלא מנוצל להנחת ספרים.

הויכוח הקבוע: אני חושבת שמקומם של ספרי שולחן הקפה הוא, ובכן, על שולחן הקפה. הוא סבור ששולחן הקפה צריך לשמור על פניות למקרה שמישהו יכין קפה.
ספויילר: שולחן הקפה לא באמת שומר על פניות. מונחים עליו פריטים כמו שלט, תחתיות לכוסות קפה, אוזניות, מקלדת ושאר חפצים שהמכנה המשותף לכולם הוא שהם פחות אסתטיים מספרי שולחן קפה.
הפתרון של אמא שלי: נו, אם הוא לא מוכן להניח ספרי שולחן קפה על שולחן הקפה, אל תקראי לזה שולחן קפה. תקראי לזה שולחן סלוני.

מיתרונות ספרי שולחן הקפה:
1. הם זמינים לדיפדוף.
2. הם פוטוגניים.
3. אם אתן אוהבות אורחים, זו עוד דרך לספר על תחומי העניין שלכן.
4. הם תופסים מקום שאחרת היה מתמלא על ידי גדג׳טים נטולי חן.

>>>
שלב האוצרות

הצעת הגשה

The Art of Feminism
150 שנות אסתטיקה פמיניסטית ויותר מ-350 עבודות אמנות (ואחת הכריכות היפות שיצא לי לראות).
Kinfolk – Intimacy
גיליון האינטימיות של קינפולק, כולל ראיון עם אסתר פרל.
ימים לבנים – לאה גולדברג
כי ספרי שירה הם ספרי שולחן הקפה חדשים.
Tree Houses Fairy Tales
הספר שיבהיר לכן שגם אם לא חשבתן שאתן חולמות על בית על העץ, אתן חולמות על בית על העץ (מתבקש שבסרט הבא של ננסי מאיירס הגיבורה תתגורר או תנפוש בבית על עץ).
In the Company of Women
תכלס הספר שרציתי לכתוב בעצמי: ראיונות עם מה שנקרא ״נשים מעוררות השראה״.
As Promised – The Mediterranean's New Aesthetic
גיליון מספר 4 של המגזין מבית היוצר של דוד חליבה, המוקדש לחלק המזרחי של אגן הים התיכון. החלק בעולם שאנחנו מכנות בית.