הספר אזל בדפוס בהוצאה. נעדכן כאשר ישוב.
ספר הצילומים הזה של אנני לייבוביץ נולד מעצמו, דרך תהליך פרטי: מקומות, אתרים ונופים שלייבוביץ' ביקרה בהם והותירו בה חותם אישי ונפשי, והם הגיבורים שלו - ביתה של המשוררת אמילי דיקנסון במסצ'וסטס, נסיעה למפלי הניאגרה עם ילדיה הקטנים, בתיהם של סופרים כמו צ'רלס דיקנס ווירג'יניה וולף.
האם חדרים שהנפשות שחיו בתוכם שינו את העולם נוצרים בתוכם סוד? האם צילום שנוצר מתוך רצון פרטי שונה מצילום במסגרת משימת עבודה? הספר מוכיח שכן, ומציב שוב את לייבוביץ' בפסגת האמניות הגדולות של זמננו.
בצילומים מהספר: גירים של ג'ורג'יה אוקיף וחדר השינה של וירג'יניה וולף
"הייתי צריכה להציל את עצמי", אומרת אנני ליבוביץ, בניסיון להסביר מה הניע את העבודה על הספר הזה. "היה עלי להזכיר לעצמי מה אני אוהבת לעשות, ומה אני יכולה לעשות".
