קֶלֶן עזב את הקהילה שלו, וכבר כמה חודשים הוא מנסה לשרוד לבדו. הוא בן 16, הוא פורע חוק, והוא צריך לגייס את כל חושיו כדי להחזיק מעמד ב"שִבעת החולות". הוא מתגעגע לביתו, הוא מתגעגע למשפחה, ויותר מכול הוא מתגעגע לנֶפֶנִייה, הנערה שנאלץ להשאיר מאחור.
הוא פוגש את סֶנֶרָה, שעיניה מכוסות אבל היא אינה עיוורת. למרבה התדהמה, סנרה מסתירה סוד מאוד מוכר לקלן עצמו. הוא נחוש לעזור לה וגם לעצמו, אבל מרגע לרגע המצב נעשה מסוכן, מדמם ומאיים יותר ממה שקלן אי פעם דמיין. מגפת הצל האפל הולכת ומתפשטת, וקלן נאלץ להודות שכנראה האנשים שלו הם אלה שאחראים לה. צל אפל הוא הספר השני בסדרת הפנטזיה המסעירה קלע הכשף, שבה כשפים, קסמים, תופעות על־טבעיות, מבחני אומץ, רגעי פחד וגיבור שהלב עף בעקבותיו. קדם לו קלע הכשף.עוד בסדרת קלע הכשף במגדלור
"זה לא נקרא לגנוב," התעקשתי, בקול רם למדי בהתייחס לעובדה שהיחיד שיכול לשמוע אותי היה חתול־סנאי שגובהו שישים סנטימטרים, שבאותו רגע היה עסוק מאוד בפיצוח הקוד למנעול שהפריד בינינו לבין תוכן תיבת התצוגה של המשכונאי.
אוזנו הפרוותית של רַייקֶס הייתה זקורה, קרובה למנעול, כפותיו הזריזות תמרנו את שלוש לוחיות הנחושת המסתובבות, והוא הקיש בשיניו בכעס בתגובה. "אכפת לך? זה לא קל כמו שזה נראה." אחוריו השמנמנים הקטנים רטטו מרוב רוגז. אם לא ראיתם מימיכם חתול־סנאי, דמיינו חתול בעל פרצוף מרושע, זנב גדול ועבות וקרומי עור פרוותיים דקים בין הרגליים הקדמיות לרגליים האחוריות, המאפשרים לו להחליק באוויר באופן שמצליח איכשהו להיראות מגוחך ומבעית בעת ובעונה אחת. אה, והעניקו לו אישיות של גנב, סחטן, ואם להאמין לסיפורים של רַייקֶס — גם רוצח, ביותר ממקרה אחד. "כמעט סיימתי," התעקש. הוא אמר את זה במשך שעה שלמה.
