"אוי ואבוי! אני לא יכול לשלוח לך חתול מקופנהגן כי אין חתולים בקופנהגן" - כך נפתח סיפורון נונסנס שכתב לנכדו בשנת 1936 לא אחר מאשר הסופר האירי הנודע ג'יימס ג'ויס.
יהודה ויזן תרגם את סיפור הילדים לעברית, ענבל אבן נסעה במיוחד לקופנהגן כדי לאייר את הסיפור וחזרה עם איורים יוצאי דופן באיכותם, ומעכשיו - גם אם היה לנו קצת קשה עם יוליסס, כולנו נוכל לומר שקראנו ג'ויס.
החתולים של קופנהגן הוא עיבוד של מכתב ששלח ג'ויס לנכדו, על עיר שבה הדברים אינם כפי שהם נראים, שברחובותיה יש דגים, אבל אין חתולים וגם לא שוטרים - אלה וגם אלה מעדיפים לשכב בין הכרים עם חלב חם וסיגר.
ספר נונסנס מקסים וטקסט אנטי-ממסדי מתוחכם בכיכובם של חתולים שמנים ועוד דמויות שמייצגות סמכות. סוג של אנרכיזם לקטנטנים.
