ספרה של הפסיכולוגית הקלינית והאנליטיקאית היונגיאנית רות נצר, המתווך בין קוראי וקוראות העברית לבין הטקסט המיתי־סימבולי־מטפורי מהספר האדום של קרל גוסטב יונג, העתיד לראות אור בתרגום מגרמנית לעברית בהוצאת אדרא.
בעקבות הקרע בשנת 1913 בינו לבין זיגמונד פרויד, עבר יונג משבר נפשי חריף והתמסר לבדו למסע ריפוי ייחודי של דמיונות הזויים בעמקי עולמו הפנימי. מסע זה הוליד ציורים וטקסטים, שהם דיאלוגים שערך יונג עם דמויות דמיוניות בניסיון להבין את התת־מודע שלו ואת הלא־מודע הקולקטיבי. התהליך שתועד בשנים 1913–1930 בספר האדום הניב תובנות שהן הבסיס העיקרי לתורתו של יונג ולשיטת הטיפול שהציע.
ספרה של רות נצר מבאר את המשמעות הסמלית של ציוריו החידתיים של יונג ואת הקשר לסגנונות האמנותיים של תקופתו, ועוסק בדילמות המתעוררות במהלך הקריאה בספר האדום: האם יונג היה משוגע, גאון מעמקים יצירתי, אמן אוטסיידר? ממי הושפע? מי היו הדמויות שיונג פוגש במסעו? האם יצר תורה דתית או תורת נפש של פסיכותרפיה? מדוע לא סיים את ספרו?
