ספר-אמנ.ית של הצלמ.ת יעל מאירי, ובו כ-180 צילומים, המציגים קשר אלים ומטריד בין מרחבים ישראליים לבין גופים קוויריים. הדימויים המורכבים, המערבבים נראות נשית וגברית, חושפים סדק עמוק בחלוקת התפקידים הבינארית הנלווית למבט המודרני המורגל בפעולות של זיהוי, סיווג וקטלוג.
העבודות מעניקות נראוּת לקהילה הקווירית־פמיניסטית המקומית, וכל סדרת צילומים מלווה בשיחה אינטימית - ראיון עם הדמויות המצולמות, בהן אמה של הצלמ.ת, זוגתה וחבר קרוב. בהשראת פרקטיקות מחקר פמיניסטיות, מאירי משוחח.ת איתן על התפקיד שהצילום מייעד להן, במטרה להרחיב את המבט מעבר לנראות הפיזית.
במאמר המלווה את הספר מציגה חוקרת התרבות החזותית סיון רג'ואן שטאנג את היצירה של מאירי בהקשרים של צילום קווירי בינלאומי והיסטוריה של האמנות החזותית בישראל.
