למחירה
ילדה, כמעת בת שמונה
לפעמים טובה
בעקבות המודעה המשונה הזאת, שהיתה תלויה על עמוד חשמל, נפגשים בחופש הגדול ילד משועמם ומתגעגע וילדה נסערת ונחושה. יחד הם יוצאים להרפתקה שתציף את כל מה שהם נמלטים ממנו, תפגיש אותם עם מצבים מאתגרים ותספק להם חוויות שלא ישכחו כל חייהם.
זיכרונות מן העבר פורצים בעוז, ההווה מלא התרחשויות והפתעות, והעתיד מסתורי ומתעתע בללכת רחוק, רחוק מאת חוה חבושי המלווה באיורים של הילה רוזיליו – סיפור לגיל 8 ומעלה על חברות מיוחדת שנוצרת לגמרי במקרה, על סודות ופחדים, על בריחה והתמודדות, ועל כמה חשוב שיש מישהו או מישהי ללכת איתם רחוק, רחוק.
נוֹני הסתובב לאיטו ברחובות השכונה. השעה הייתה מוקדמת והוא התהלך ללא מטרה. החופש הזה לא שווה כלום, רטן בינו לבין עצמו. הכול מרגיז. והכול בגלל ליעד המעצבן. ליעד שלא יודע להפסיד. כל הזמן מתבכיין ולא רוצה לשחק בשום דבר חוץ ממשחק הזומבים שלו. זה משחק מטופש שבו הוא תמיד מנצח. כמה אפשר, התלונן נוני. נמאס לו. אתמול שיחקו עד שאמא של ליעד הודיעה שכבר מאוחר מדי, וגם בבוקר, עוד לפני שהיא הכינה להם ארוחת בוקר, ליעד שוב התעקש לשחק בזומבים. למה? כי הוא רוצה תמיד לנצח. אלא שנוני לא אוהב להפסיד כל הזמן. לכן קם ועזב בכעס והשאיר את ליעד עם הזומבים בחשכה הנצחית שלהם. הוא יצא מהבית של ליעד עם הפיג'מה ומברשת השיניים שלו בשקית, והחל להסתובב בשמש הבוקר הצהובה.
