בפסיכואנליזה התייחסותית: צמיחתה של מסורת מקובצים יחד לראשונה המאמרים המקוריים והמשפיעים ביותר מאת כותבים מובילים בתנועת השינוי הנרחבת בפסיכואנליזה האמריקאית, מאז ראשית שנות השמונים של המאה העשרים.
השינוי בא לידי ביטוי בהתרחקות מהניסוחים התיאורטיים הפסיכואנליטיים הקלאסיים המעוגנים בתאוריית הדחף של פרויד, אל עבר מודלים של נפש והתפתחות המעוגנים ברעיונות של יחסי אובייקט. גם בפרקטיקה הקלינית התרחשה תנועה תואמת - הרחק מהעקרונות הקלאסיים של ניטרליות, הימנעות ואנונימיות, אל עבר תפיסה אינטראקטיבית של הסיטואציה האנליטית, המציבה בקדמת הבמה את היחסים האנליטיים עם הזרמים הרגשיים העצמתיים ההדדיים שמאפיינים אותם.
כל מאמר בספר, בעריכת סטיבן א. מיטשל ולואיס ארון, מלווה בהקדמה שבמסגרתה ממקמים אותו העורכים בהקשרו ההיסטורי, וכן באחרית דבר חדשה שבה מצביעים הכותבים על התפתחויות נוספות בחשיבתם. רת מובחנת של מחשבה ושל פרקטיקה קלינית פסיכואנליטית שהפכה להיות בעלת השפעה רבה בתוך הפסיכואנליזה בארצות הברית.
