"בעולם של ימינו העברת הנגד היא אלוהים וראקר הוא נביאה", נאמר על היינריך ראקר, מהבולטים בפסיכואנליטיקאים הדרום-אמריקאיים, מחבר העברה והעברה נגדית - שלוש מילים הטומנות בחובן אוצר בלום של משמעויות ושני מרכיבים שמהווים את המצע של המפגש הטיפולי ואת ליבתו של התהליך הפסיכואנליטי.
בספר, הנחשב לאחד מנכסי צאן ברזל של הספרות הפסיכואנליטית, מנתח ראקר לעומקו את היחס הדיאלקטי בין ההעברה להעברה הנגדית ומסביר את מעורבותו ההכרחית והמתמדת של המטפל בתהליך הטיפולי.
כהנחת יסוד מניח ראקר שמהות המפגש הפסיכואנליטי אינה מפגש בין אדם בריא לאדם חולה, אלא מפגש בין שתי אישיויות המגיבות שתיהן לכל התרחשות בסיטואציה המשותפת. הנחה זו מבטאת עמדה אתית ומקצועית כאחד, הדורשת מהמטפל להפגין אחריות ללא עליונות כלפי המטופל, ולבחון כל העת את הסובייקטיביות שלו ואת השפעותיה על המפגש הטיפולי. דוגמאות קליניות רבות השזורות בספר ממחישות את הניסוחים התיאורטיים המורכבים, ומוכיחות כיצד הכותב "נאה דורש ונאה מקיים".
הקדמה ועריכה מדעית: דוד קיטרון
