האומנם, כפי שמקובל לחשוב, אהבה מתפוגגת ומאבדת מקסמה עם השנים? התיאורטיקן והפסיכואנליטיקאי סטיבן א' מיטשל, שהיה הנשיא הראשון של הארגון הבינלאומי לפסיכואנליזה התייחסותית, טוען כי הרומנטיקה לא בהכרח מתפוגגת ביחסים ארוכי טווח, אלא דווקא נעשית יותר ויותר הרת-סכנה.
בספר שהתפרסם רק לאחר מותו הפתאומי, בגיל 54, מראה מיטשל, מתוך נסיונו הקליני העשיר והיכרותו העמוקה עם התיאוריה הפסיכואנליטית והתרבות הפופולרית, כי אהבה יכולה לשרוד - אם רק נדע להבחין במאמצים ההרסניים שלנו להגן על עצמנו מפני הסכנות שטמונות בה.
הקדמה ועריכה מדעית ד"ר מאיר ברגר.
מאחר שאנו משתנים ללא הרף, האהבה לעולם אינה נשארת כשהיתה. לכן אהבה רומנטית מעצם טבעה מוציאה מאיזון. היא גורמת לנו לחוש לא מסופקים ממה שיש ברשותנו, מצביעה ללא הרף על מה שאינו ממש ברשותנו, שאין לנו ממנו די הצורך או באופן שאפשר לסמוך עליו.
