"רומן גרפי חשוב, המוכיח שניתן להציג את החרם מזוויות חדשות, מעמיקות יותר, דווקא מתוך שימוש בז'אנר שלמראית עין נתפס כפשטני", כתב שי רודין על ג'יימי ומיה מאת טרי ליבנסון, מחברת הרומן הגרפי קייטי ואני.
היום האחרון של שנת הלימודים וג'יימי לא יכולה לחכות יותר, היא מוכרחה לברר מה קורה עם מיה, החברה הכי טובה שלה שהולכת ומתרחקת. היא מסתובבת עם בנות אחרות, ופתאום כל מה שג’יימי אוהבת כבר לא טוב. איך היא מעזה לשכוח את כל מה שהיה ביניהן? מיה, מצידה, מרגישה שהיא משתנה. דברים חדשים מעניינים אותה. סיליה למשל, שמתאפרת ומתעניינת בבנים. מיה רוצה להשאיר את הילדוּת מאחור. האם זה אומר להשאיר מאחור גם את ג'יימי?
ברומן גרפי המסופר בשני קולות ומשתי נקודות מבט, של ג'יימי ושל מיה, מביאה טרי ליבנסון סיפור על גיל ההתבגרות ועל חטיבת הביניים, על זהות וחברות, ועל הצורך למצוא את הקול שלך בלי לאבד בדרך דברים חשובים לא פחות.
