שישה ימים לאחר שהיה לאחד האנשים הראשונים שצעדו על מאדים, האסטרונאוט מארק וואטני משוכנע שיהיה האדם הראשון למות שם.
חבריו לצוות עזבו בעקבות סופת אבק, כשהם בטוחים שהוא מת, ואין לוואטני אפילו דרך לאותת לכדור הארץ שהוא בחיים. הוא לא מוותר, ותוך שימוש יצירתי בכישוריו הרבים כמהנדס מכונות וכבוטנאי הוא מתמודד עם אינספור אתגרים, בזה אחר זה, בניסיון להציל את חייו.
קלסיקת המד"ב לבד על מאדים היא ספר הביכורים של אנדי וויר (מחבר פרויקט הייל מרי וספרים נוספים), שהיה לסיפור הצלחה עוד לפני צאתו לאור, כאשר הוכרז על עיבודו לסרט The Martian (הופץ בעברית בשם להציל את מארק וואטני) בבימויו של רידלי סקוט ובכיכובו של מאט דיימון.
רשומת יומן: סול 6
[סול: יממת מאדים (קיצור של solar day). היא ארוכה רק במעט מן היממה בכדור הארץ: 24 שעות ו־40 דקות בקירוב]
הלך עלי.
זאת דעתי המלומדת.
נדפקתי.
שישה ימים מתחילת מה שאמורים היו להיות החודשיים הטובים בחיי, וזה הפך לסיוט.
אני אפילו לא יודע מי יקרא את זה. אני מניח שמישהו ימצא את זה, בסופו של דבר. אולי בעוד מאה שנה.
בשביל הפרוטוקול... לא מתּי בסול 6. שאר אנשי הצוות בהחלט חשבו שכן, ואני לא יכול להאשים אותם. אולי יהיה יום אבל לאומי לזכרי, ובעמוד הוויקיפדיה שלי יהיה כתוב, "מארק וואטני הוא בן האנוש היחיד שמת על פני מאדים".
וזה יהיה נכון, כנראה. כי ודאי אמות כאן. אבל לא בסול 6 בַּזמן שכולם חושבים שמתּי.
בואו נראה... היכן להתחיל?
