נקודת המוצא בספר המסות של נמרוד אלוני העוסק בחינוך הומניסטי היא השילוב בין מידה ככמות, מידה כאיכות ואיש מידות או אשת מידות כאדם מחונך משכמו ומעלה. זו החתירה לפיתוח תכונות טובות במידתיות הנכונה ולהגשמת הרמוניה עם הסביבה הטבעית ועם החברה האנושית.
הספר מכוון לכל אדם המבקש חיים של איכות ומשמעות, ובמיוחד לאנשי חינוך שרוצים לטפח תלמידים למיטבם. בניגוד לרוח הפוסט-אמת והיחסיות המוסרית, הפרקים בספר ממליצים על הטוב ועל הראוי לכול: אחריות ערכית אקו-הומניסטית, השכלה רחבה וחשיבה רציונלית-ביקורתית, אישיות אוטונומית ואותנטית, תרבות דמוקרטית, אמפתיה ואוריינות אומנותית.
פרופ' נמרוד אלוני מלמד פילוסופיה של החינוך ועומד בראש המכון לחינוך מתקדם וקתדרת אונסקו לחינוך הומניסטי במכללת סמינר הקיבוצים.
הבחנה אחת היא היא בין 'תרבות רצינית' שתובעת מאדם כובד ראש והתבוננות מקדימה, שמפתחת את האישיות, בונה זהות ומרחיבה דעת, לבין תרבות קלה או בידורית, ועיתים ממש חלולה, שהיא בעיקרה הסחת דעת ונמדדת בהנאות הרגע שהיא מספקת. בהקשר זה עומדת הטענה שעדיף להשקיע זמן ומאמץ ב'אח הגדול' של אורוול על פני זה שבתכנית הריאליטי, בסרטים של צ'פלין ורונית אלקבץ על פני אלו של סטלון ויהודה ברקן, ובהגותה של מרתה נוסבאום על פני ציוציה של קים קרדשיאן.
אבל אליה וקוץ בה: אלה המגיעים לדרגות גבוהות ביותר של הבנה, מוסריות, מומחיות או וירטואוזיות – בדרכי הרגש, השכל, האומנות או הטבע – נידונים על פי רוב לגורל של אי-הבנה וחוסר סבלנות מצד הציבור הרחב שאמון על המחשבה הפשטנית, החד-ממדית והדיכוטומית – טובים מול רעים, שחור או לבן, איתנו או לצרינו.
