"הספר משלב התבוננות פילוסופית ופסיכואנליטית אך לאמיתו של דבר חורג מהן ביוצרו תיאוריה מובחנת היונקת ממקורות ההשראה הנתונים אך גם עולה עליהן עשרת מונים, ולמעשה מהווה יצירה של חולייה נוספת, חדשה, במניפה התיאורטית והקלינית הקיימת", כתבה דנה אמיר על ספרה של תמי פולק, המציע רשת מושגית חדשה להתבוננות במרחב הפסיכו־פיזי הראשיתי, ומלווה בתיאורי מקרים מרתקים ומפורטים.
ההפריה ההדדית בין המפגש הטיפולי ברוח התיאוריה הפסיכואנליטית לבין הפילוסופיה הפנומנולוגית מניבה את הגופאֲני כסכמה קיומית של מרחב זה. מתוך תיאור הקשר העמום והפרדוקסלי בין תכתיבי המבנה הגופני והפונקציות שלו לבין הפתיחות האסתטית, מתגבש הגופאֲני למעין מפה קלינית־תיאורטית של מרחב ביניים מגולם (embodied transitional space). כך נחשפת "האנטומיה של הפתיחות הפסיכו־פיזית", המזמינה גם להרחבת אופנויות התקשורת הטיפולית.
תמי פולק, עובדת סוציאלית קלינית ודוקטור לפילוסופיה, היא מטפלת ומדריכה למבוגרים וילדים, מלמדת בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב ובתוכנית "שעטנז" במרכז ויניקוט.
