ספרה הקלסי מ-1852 של הארייט ביצ'ר סטו, שהיה בעל השפעה רבה בגיוס דעת הקהל נגד העבדות בארצות הברית, אך הפך במאה העשרים סמל לגזענות, כניעות והתרפסות; הכינוי "הדוד תום" נחשב עד היום בקהילה האפרו-אמריקאית ככינוי גנאי לשחור המתרפס בפני לבנים תוך ביטול עצמי של זהותו.
הדוד תום, עבד כנוע ונאמן, נקרע מאשתו וילדיו, ולמרות שזכה בתחילה למצוא בית חם וטוב, סיים את חייו בביתו של מפלצת אדם הקרוי סיימון לגרי, ולא זכה לשחרור שהביאה מלחמת האזרחים. סיפור ייסוריו של הדוד תום הוא סיפורם הסטריאוטיפי של רבים מהעבדים השחורים בארצות הברית בימים שלפני מלחמת האזרחים, אבל אל סיפורו מתלווים סיפורים של שחורים אחרים, שבניגוד לתום ניסו להילחם ולהיאבק על חירותם.
