ג'יימס צ'וֹק שנא מדעים. זה שיעור שאמורים להיות בו מבחנות, סילוני גז וניצוצות שמתעופפים לכל עבר, כמו שדמיין כשהיה בבית־הספר היסודי. במקום זאת הוא קיבל שעה שבמהלכה ישב על ספסל וצפה בגברת וולט כותבת על הלוח. הם היו חייבים להעתיק הכול, אף שמכונת הצילום הומצאה כבר לפני ארבעים שנה.
נשאר עוד שיעור אחד אחרי זה. בחוץ ירד גשם והחשיך. ג'יימס התנמנם כי במעבדה היה חם וכי אתמול הלך לישון מאוחר; הוא שיחק Grand Theft Auto.
סמנתה ג'נינגס ישבה לידו. המורים חשבו שסמנתה תלמידה מעולה: תמיד מתנדבת לעשות דברים, תמיד לבושה היטב, עם ציפורניים נקיות. כל השרטוטים שלה הופקו בשלושה עטים בצבעים שונים, ואת החוברות שלה עטפה בנייר עטיפה כדי שייראו ממש טוב. אבל כשהמורים לא הסתכלו, סמנתה היתה כלבה אמיתית. ג'יימס שנא אותה. היא תמיד הציקה לו כי אמא שלו שמנה:
"אמא של ג'יימס כל כך שמנה שצריך לשמן את האמבטיה כדי שהיא לא תיתקע בה."
החברות של סמנתה צחקו, כמו תמיד.
