ספר ילדים מאת מיכל סנונית עם איורים של נעמה גולומב, שהיה לרב מכר ישראלי ובינלאומי ומוענק פעמים רבות כספר מתנה גם למבוגרים.
מסופר בו על ציפור שנמצאת בתוך נפשם של בני אדם ומרגישה את מה שהם מרגישים. מקור שמו של הספר בביטוי ציפור הנפש, אך הספר מעניק לביטוי משמעות מילולית. הציפור מייצגת את הרגשות ואת הנפש, שעל פי הסיפור גם אם אף אחד לא ראה אותה, אין לאיש ספק שהיא קיימת.
בשיחה עם סמדר שיר שפורסמה ב-ynet ב-2021 סיפרה מחברת הספר: "הספר תורגם ל־48 שפות, אבל זה לא נתון מדויק. בבורמה יש 22 שפות שונות והוא תורגם לשבע מהן. בכל מדינה האיורים שונים, בהתאם לאקלים ולהווי המקומי. במזרח הרחוק לציפור יש עיניים מלוכסנות, בפינלנד הציפור מורכבת מפתיתי שלג, בשוודיה האפורה גם הספר אפור, קצת מדכא, ואילו במקסיקו הוציאו אלבום בצבעוניות מדהימה שמזכירה את פרידה קאלו [...] לפני עשור חגגו בלונדון את מהדורת המיליון, שכוללת מכירות באוסטרליה ובדרום אפריקה, ובגרמניה יצאה מהדורה חגיגית לרגל 750 אלף עותקים. בחו"ל, אגב, 'ציפור הנפש' לא משווק כספר ילדים, הספר מונח במדפים הרוחניים והפילוסופיים".
בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש. איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת. ועוד אף פעם, אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש. כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים ואינה עוזבת אותנו - אף לא פעם אחת - כל עוד אנו חיים. בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע הולדתו ועד לרגע מותו.
