בואו להסמיק איתנו!
המושגים הקיצוניים גאווה ובושה שולטים עדיין במידה רבה בשיחה הפומבית על מיניות, גם כיום, 45 שנים אחרי ליל ההפגנות בפאב סטונוול בניו-יורק [ב-28 ביוני, 1969].
ואולם הערב אנחנו מבקשות להתכנס ולהשתהות רגע דווקא על המבוכה.
מבוכה - ככמיהה שנחשפת במערומיה. מבוכה כתחושה של אי-נוחות המופיעה כשהרצון והתשוקה מצליחים לעקוף את החשש והחרדה ולצאת לאור.
הפוליטיקה של המיניות זקוקה למרחב המבוכה; אזור שבו אנחנו לא נדרשים להכריע בין גאווה לבין בושה, אלא מסוגלים להיות עם הסומק, והרעד, והמודעות העצמאית, עם החשיפה של אי-בהירות רגשית ומינית.
ארנה קזין תקרא מתוך הממואר הקצר בעל השם הארוך: "המבוכה הנוראה של יו"ר מועצת התלמידים (זאת אני)".
דנה אולמרט תקרא מתוך "צעקה הפוכה" מאת סלין אסייג.
אפרת מישורי תקרא אפרת מישורי
איליי אבידן-אזר יקרא איליי אבידן-אזר
דורי מנור יקרא ז'אן ז'נה.
הכניסה חופשית אך מומלץ להירשם כאן: http://expo.mouse.co.il/document/74,91,10.aspx