איטַלוֹ קָאלוִינוֹ (באיטלקית: Italo Calvino; 15 באוקטובר 1923 - 19 בספטמבר 1985) היה סופר איטלקי ופעיל במפלגה הקומוניסטית האיטלקית.
קאלווינו נולד בסנטיאגו דה לאס וגאס שבקובה. בתחילת חייו עבר עם משפחתו לאיטליה, שם התגורר במשך מרבית חייו. הוא שהה בעיר האיטלקית סן רמו במשך כמעט עשרים שנה. בשנת 1941 עבר לטורינו, שם סיים את לימודיו באוניברסיטת טורינו בשנת 1947 עם עבודת גמר על ג'וזף קונרד, והחל לעבוד בעיתון הקומוניסטי ל'אוניטה". באותה תקופה הוא עבד זמן קצר עם בית ההוצאה לאור "אינואדי" ושם פגש ספורים ואנשי תרבות כמו: לנורברטו בוביו, נטליה גינצבורג, צ'זרה פבזה, ואליו ויטוריני. בשנת 1943 הצטרף קאלווינו לחטיבת גריבאלדי שבמחתרת האיטלקית הפרטיזנית. הוא הקים יחד עם אוג'ניו סקלפרי את התנועה האוניברסיטאית הליברלי (MUL) ולאחר מכן הצטרף למפלגה הקומוניסטית האיטלקית. ב-1950 הוא חזר לעבוד עבור אינאודי כאחראי על הכרך הספרותי. ב-1952 כתב יחד עם ג'ורג'ו באסאני לאחד מהמגזינים של המפלגה הקומוניסטית, ועבד בשבועון מרקסיסטי. ב-1957 עזב במפתיע את המפלגה הקומוניסטית. למרות הסתייגותו החריפה מזרים והיותו קומוניסט, הוא הורשה להיכנס לארצות הברית- שם שהה שישה חודשים. בארצות הברית הוא פגש את אסתר ג'ודית סינגר, שלה נישא לאחר כמה שנים בהוואנה, קובה, במהלך טיול לעיר הולדתו. במהלך אותו הטיול הוא גם פגש את ארנסטו צ'ה גווארה. באיטליה שב לכתוב ב"אינאודי", והחל לפרסם סדרה של סיפורים קצרים בשם "קוסמיקומיקס" במגזין הספרותי "קפה". בין ספריו המפורסמים: "אבות אבותינו", "הערים הסמויות מעין" ו-"אם בלילה חורפי עובר אורח".
