יוצרת הספר מרי רנדולף קרטר יצאה לחפש את הבתים אותם היא אוהבת. הבתים מלאי האוספים, אוספי האבנים, התמונות, הכלים, הניירת, המטבח ועוד. בתים שחיים בהם עם החפצים, בעלי החיים, העבודה בהרמוניה נעימה שאיננה מחפשת אחרי משטחים לבנים נקיים.
כשהמשפט המנחה אותה הוא: At the worst, a house unkept cannot be so distressing as a life unlived
ובתרגום חופשי : אחרי הכל, בית לא מתוקתק הוא הרבה פחות מדכדך מחיים לא מתוקים.
כותרת המשנה מעוררת ההשראה של הספר היא: How to live creatively with collections, clutter, work, kids, pets, art, etc... and stop worrying about everything being perfectly in its place
