אחד הספרים המצחיקים שנתקלנו בהם לאחרונה: מסתבר שהיפסטרים, אותם אנשים שקשה מאוד להגדיר מילולית אבל קל מאוד לזהות ברחוב, הם רק חיקוי חיוור לדבר האמיתי - האבות שלהם.
כלומר, כל השפמים האידיוטיים, סקייבורדים, החולצות הדהויות, כובעי המצחיה המטופשים, הג'ינסים הצמודים מדי והסניקרס הצבעוניות כבר היו שם הרבה קודם. נסו לדפדף באלבום המשפחתי שלכם ותיווכחו. הספר מותח גם קווים מקבילים בין אורח החיים ההיפסטרי בהווה לאורח החיים של האבות בשנות ה-70 וה-80: כבר אז הם גילו עניין אובססיבי בצילום ותיעוד עצמי, משחקי וידאו פרימטיביים, תסרוקות - ועבדו לרוב בעבודות איומות תמורת שכר נמוך וקיטרו כל היום. שוס היסטרי ומתנה מעולה לכל היפסטר/ית, כמו גם לאבות ואמהות שמתקשים להבין מה זה הדבר הזה שהילד לובש.