תמול שלשום

ש"י עגנון

תיאור

קלסיקה של ש"י עגנון, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.

 

יצחק קומר הוא צעיר בן גליציה החולם את חלום שיבת ציון, עולה לארץ, חי תחילה ביפו ובמושבות, ואחר־כך בירושלים בקרב היהדות הדתית, וגורלו הוא כגורלם של מהגרים רבים, שעזבו את ביתם שבגולה בניסיון לבנות לעצמם חיים חדשים בארץ המובטחת.


יצחק קומר נתקל בכלב בלק, שעגנון הפכו ביד אמן לנפש פועלת לכל דבר. המפגש הגורלי בין יצחק קומר לבין הכלב הופך לפריזמה, שדרכה מוארת תקופת העלייה השנייה כולה. זהו תיאור יחיד במינו של ארץ ישראל, המכיל גלריה שלמה של טיפוסים שונים ומשונים, חילוניים ודתיים, חלוצים ועירונייים, ביפו, בירת היישוב החדש, בפתח תקווה ובקרב הציבור החרדי בירושלים.


עוד מספרי עגנון במגדלור 

מתוך הספר
ענין זה, היינו ריקוד, בעצם אינו אלא תולדות הרגלים, אבל הוא מעלה את הגוף למדריגת הנשמה. איש כי ילך לתומו לא יעשה עלינו רושם, כמוהו כאלפים כרבבות כמיליוני אנשים, כי מטבע האדם להלוך, כמו שמאידך גיסא דרכו של אדם לעמוד או לשבת או לשכב, כי כל הפונקציות הללו הן מטבע האדם. ואולם כי ירים איש את רגליו ויצא במחול, כי אז נפשו מתרוממת, גם נשמתו תגביה עוף, עד כי אמור נאמר כי כל איבריו, כל גופו הם בבחינת נשמה, כי בזאת התעלה הגוף, כי היה היה לנשמה.