תיק נעדר הוא הראשון בסדרת ספרי הבלש אברהם אברהם של הסופר דרור משעני.
"את יודעת למה אין ספרי בלשים בעברית?" שאל אברהם אברהם.
האמא ענתה, "אני לא כל כך מכירה ספרים".
"אז אני אגיד לך. כי אין כאן פשעים כאלה. אין אצלנו רוצחים סדרתיים, אין חטיפות, כמעט ואין אנסים שמתנפלים על נשים ברחובות. פשוט אין אצלנו מסתורין. מה שאני מנסה להגיד לך, זה שלדעתי הסיכוי שלבן שלך קרה משהו נמוך מאוד. הוא יחזור הביתה בעוד שעה או בעוד שלוש שעות, מקסימום מחר בבוקר, אני אומר לך באחריות".
אברהם אברהם טעה הפעם. עופר בן ה-16, שיצא בוקר אחד מביתו בחולון לבית הספר, נעלם בלי להשאיר עקבות. אכול אשמה ונחוש למצוא את הנער הנעדר, שוקע פקד אברהם אברהם בחקירה מתסכלת המשתלטת בהדרגה על כל הווייתו. דרור משעני משרטט מפה נפשית של החיים בפרברי העיר הגדולה ובתוכם בלש יוצא מן הכלל ורגיל לגמרי בעיצומה של חקירה פשוטה לכאורה שיוצאת מכלל שליטה. העלילה נעשית מותחת מדף לדף וסופה הלא צפוי מאלץ אותנו לשנות את כל מה שחשבנו לפני כן על חפות, אשמה והמקומות שהאמת מסתתרת מאיתנו.
מולו ישבה אמא. עוד אמא.
כבר היו לו שתי אמהות בַּתורנות. הראשונה היתה צעירה מדי ויפה. היא לבשה חולצת טריקו לבנה צמודה, ועצמות הבריח שלה היו נהדרות. היא התלוננה שבנה הוכה מחוץ לחצר בית הספר והוא הקשיב לה בסבלנות והבטיח שהתלונה תטופל ברצינות. האמא השנייה דרשה שהמשטרה תשלח בלשים שיעקבו אחרי בתה, כדי לגלות למה היא מדברת בטלפון בלחש ונועלת את דלת חדרה בלילות.
בכל התורנויות האחרונות שלו הוגשו תלונות דומות. שבוע קודם לכן התלוננה אישה שהחותנת שלה הטילה עליה קללה. הוא היה משוכנע שהיומנאים בתחנה עוצרים אנשים ברחוב ומבקשים מהם להגיש תלונות מופרכות כדי ללעוג לו. בתורנויות של חוקרים אחרים לא הוגשו תלונות כאלה.
