שעת הכוכב

קלאריס ליספקטור

שם מקור: A hora da estrela

  • תרגום: מרים טבעון
  • עריכה: מנחם פרי
תיאור

הוצאה מחודשת לשעת הכוכב של קלאריס ליספקטור, מן הכותבות החשובות בדורנו, עליה כתבה המבקרת הפמיניסטית הלן סיקסו ספר שבו טענה שהיא "הסופרת הגדולה ביותר במאה העשרים", הניצבת "במדרגה אחת עם קפקא". 

 

הספר, שראה אור במהדורה ראשונה בעברית ב-1999 יחד עם קשרי משפחה (הספריה החדשה), הוא האחרון שפרסמה ליספקטור בחייה, זמן קצר לפני מותה מסרטן, והוא נחשב בעיני רבים לרומן הטוב ביותר שלה: פורטרט רווי הומור גוגולי אך אמפתי, מרהיב בהבחנות המהממות שבו, של בחורה בת 19 "המכילה בתוכה את מותה", בעלת השם החשמונאי האירוני: מַכַּבֶּיָה.

 

עוד מספרי קלאריס ליספקטור במגדלור

 

מתוך הספר

בסופו של דבר, מה שאמור להתרחש, יתרחש. ובינתיים לא התרחש דבר, השניים לא ידעו להמציא התרחשויות. הם ישבו על מה שניתן בחינם: ספסל בכיכר. וממוקמים שם, לא הבדיל דבר בינם לבין שאר הלא־כלום. לתפארתו הגדולה של אלוהים.

 הוא: - אז ככה זה.

 היא: - מה ככה זה?

 הוא: - אני רק אמרתי ככה זה!

 היא: - אבל מה "ככה זה"?

 הוא: - יותר טוב שנחליף נושא, כי את לא מבינה אותי.

 היא: - מה יש להבין?

 הוא: - מארייה הקדושה, מַכַּבֶּיָה, ברגע זה אנחנו מחליפים נושא!

 היא: - אז על מה נדבר?

 הוא: - למשל, עלייך.

 היא: - אני?!

 הוא: - למה את כל־כך המומה? את לא בן־אדם? בני־אדם מדברים על בני־אדם.

 היא: - תסלח לי, אבל אני לא חושבת שאני כל־כך בן־אדם.

 הוא: - אלוהים אדירים, כולם בני־אדם!

 היא: - פשוט לא התרגלתי.

 הוא: - לא התרגלת למה?

 היא: - אה, אני לא יודעת להסביר.

 הוא: - ואז?

 היא: - אז מה?

 הוא: - תראי, אני מסתלק, את בלתי־אפשרית!

 היא: -אני פשוט יודעת רק להיות בלתי־אפשרית, אני לא יודעת יותר כלום. מה אני צריכה לעשות בשביל להיות אפשרית?

 הוא: - תפסיקי לדבר, את רק אומרת שטויות! תגידי מה את אוהבת.

 היא: - אני חושבת שאני לא יודעת להגיד את זה.

 הוא: - את לא יודעת מה?

 היא: - הא?

 הוא: - תראי, את מוציאה לי את הנשמה. בואי לא נדבר על שום דבר, בסדר?

 היא: - כן, בסדר, מה שאתה רוצה.