איאן קרשו, מגדולי ההיסטוריונים בימינו, מחבר ספרים רבים ובהם לגיהינום ובחזרה: אירופה 1949-1914, ממשיך לשרטט את דיוקנה של אירופה, הפעם במחצית השנייה של המאה העשרים - שגשוג ופריחה כלכלית לצד המלחמה הקרה, האיום בנשק השמדה המוני, התמוטטות ברית המועצות והמשבר הכלכלי של 2008.
מרבית אזוריה של אירופה נהנו בתקופה זו מרווחה יחסית ומשלום: הכלכלה פרחה, חידושים ופיתוחים שיפרו את תנאי המחיה, אך מעל התקווה לשלום בר קיימא ריחפה אימה גדולה. המלחמה הקרה הסתיימה בסופו של דבר בקריסתן של ברית המועצות וגרורותיה, משטרים דיקטטוריים נעלמו ממפת אירופה, ומדינות שחתרו לכונן דמוקרטיות בשטחן נקלעו למלחמות אחים. הרגשת הרווחה והשלווה לא האריכה ימים. הגלובליזציה הדוהרת ומשבר 2008 הוכיחו לאירופים המאוחדים כי אינם יכולים לעצב את עתידם כרצונם וכי איומים חדשים מרחפים מעל.
רכבת הרים הוא יצירה פנורמית רחבת היקף, המעוררת מחשבות ותהיות על עתידה של אירופה במאה ה-21.
ב-1950 התעוררה אירופה משנים אפלות של המלחמה הקשה בתולדותיה. הצלקות הפיזיות עדיין נראו ברחבי היבשת, בחורבות הבניינים המופצצים. הצלקות הנפשיות והמוסריות עתידות להישאר זמן רב לאחר שישוקמו הערים והעיירות. חוסר האנושיות של העבר הקרוב עתיד להטיל צל כבד על אירופה עוד עשרות בשנים. מאז סיום המלחמה ב-1945 ננקטו צעדים חשובים לעיצוב אירופה חדשה. אך המורשת הבולטת ביותר של המלחמה לעתיד שמיד לאחריה היה כפול פנים: אירופה הייתה עתה יבשת מחולקת באמצעה במסך של ברזל: העידן החדש היה עידן גרעיני, ולשתי מעצמות־העל היו מאגרים של נשק־על שבכוחו להמיט חורבן המוני.
אירופה לא הייתה עוד במלחמה. אך מלחמה גרעינית, שלא הצטיירה כעניין לא צפוי לחלוטין, איימה על בסיס יכולתה של היבשת לשרוד כציביליזציה. ואיום המלחמה הגרעינית, שריחף על אירופה כחרב דמוקלס, לא היה תלוי רק באירועים המתרחשים ביבשת עצמה. אירופה הייתה עתה חשופה לחלוטין לעימות הגלובלי בין מעצמות־העל הגרעיניות. אירועים רחוקים מחופיה, פרוץ מלחמת קוריאה ב-1950 ומשבר הטילים בקובה ב-1962 סימנו את ראשיתו וסופו של השלב המסוכן ביותר במלחמה הקרה באירופה (תקופה שנייה וקצרה יותר של איום מועצם דומה התרחשה בראשית שנות השמונים).
