צלול, אפלולי, צלול

אווה-ליסה מנר

צלול, אפלולי, צלול (שירים 1999-1940) הוא אסופה עברית ראשונה ממיטב שירתה של אֵוָה־לִיסָה מַנֶּר (1995-1922), אחת המשוררות הפיניות החשובות ביותר במאה העשרים, ששירתה השפיעה רבות על משוררים פינים המוכרים בארץ יותר ממנה, למשל אווה קילפי, סירקה טורקה, פנטי הולפה ואונו קיילאס.

מנר היא המייצגת הבולטת ביותר בפינלנד של המעבר מן השירה המסורתית אל המודרניזם, שצבר תאוצה בשנות החמישים של המאה העשרים. היא התייחסה ברבים משיריה לקשרי האדם עם עולם החי, ושיריה הנוקבים אקטואליים כיום יותר מאי-פעם. יותר מכול מאפיין את שיריה השימוש בשפת סמלים עשירה ורבת דקויות, המצביעה על קשר הדוק עם עולמות הטבע, המיתולוגיה והמוזיקה.

צלול, אפלולי, צלול רואה אור בהוצאת כרמל בצירוף מבוא מקיף מאת המשורר רמי סערי, עורך הקובץ ומתרגמו לעברית.

84 ₪

אפשרויות משלוח

איסוף עצמי מהחנות

3 - 5 ימי עסקים

חינם

המגדלור — מקווה ישראל 18 תל-אביב יפו 6511515

שליח לדלת ביתך

3 - 10 ימי עסקים

33 ₪

חינם לסל קניות מעל 300 ₪

שילוח בינלאומי

10 - 20 ימי עסקים

150 ₪

250 ₪ לסל קניות מעל 500 ₪

350 ₪ לסל קניות מעל 1,000 ₪

500 ₪ לסל קניות מעל 1,500 ₪

* משלוח לחוֿ"ל עלול לגרור חיוב במיסים נוספים, בהתאם לכללים ולתקנות של מדינת היעד

עלות המשלוח הסופית תיקבע לאחר בחירת שיטת משלוח וכתובת

מתוך צלול, אפלולי, צלול

העיר

הַבָּתִּים גָּדְלוּ עַד מְאֹד בָּעִיר הַזֹּאת,

הַתְּהוֹמוֹת הֶעֱמִיקוּ, הַמַּיִם נַעֲשׂוּ שְׁחוֹרִים יוֹתֵר,

תֵּכֶף הֵם יִזְחֲלוּ לָרְחוֹבוֹת, הַמַּעֲקִים שְׁבוּרִים,

מֵי הַתְּהוֹם עוֹלִים, הַמַּרְתְּפִים כְּבָר מְלֵאִים,

הַפַּחַד עוֹלֶה, הַפַּחַד מֻסְוֶה

תַּחַת מַעֲטֶה שֶׁל טַקְט מֵעִיק,

בִּפְשָׁעִים נְהִירִים לְעֵין כֹּל.

עוֹד מְעַט יִהְיוּ נְחוּצוֹת סִירוֹת - שׁוֹמְעִים

אֶת הָרַעַם הַמִּתְגַּלְגֵּל? - קְחוּ אֶת הַסִּירוֹת,

לֹא דַּי עוֹד בְּכוֹבָעִים,

אוֹ אִם תַּאַזְרוּ אֹמֶץ,

הוֹדִיעוּ נָא לוֹ, לַמֵּנִיעַ,

שֶׁהַמְּצוּקָה אַדִּירָה.

***

כְּלֵי רֶכֶב בַּחֲשֵׁכָה
פָּסַעְתִּי לְאֹרֶךְ רְחוֹבוֹת חֲשׁוּכִים,
רֹאשִׁי רָעַם מֵרַחַשׁ רֵיק,
רָעַד מִיְּבָבָה דּוֹמֶמֶת.
הָיִיתִי אֻמְלָלָה,
כִּי הָיִיתִי בְּגַפִּי.

שָׁמַעְתִּי אָז רַעַשׁ גַּלְגַּלִּים
בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב הָרֵיק, הַשּׁוֹמֵם.

צָעַקְתִּי,
אַךְ לֹא נַעֲנֵיתִי.
כְּלֵי הָרֶכֶב נֶעֶלְמוּ, הֵם וְקוֹלָם,
וְלֹא לָקְחוּ אוֹתִי עִמָּם.

פָּסַעְתִּי לְאֹרֶךְ רְחוֹבוֹת חֲשׁוּכִים.
הָיִיתִי אֻמְלָלָה, גְּדוּשַׁת יֵאוּשׁ:
שָׁמַעְתִּי אֶת הַמָּוֶת נוֹסֵעַ בְּמַעֲלֵה
הָרְחוֹב הָרֵיק, הַשּׁוֹמֵם,
וְהַמָּוֶת לֹא לָקַח אוֹתִי עִמּוֹ.