סוגיהארה - הסמוראי שסירב לציית

תמר ורטה-זהבי

  • עורך: יונה טפר
  • מאייר: גלעד סליקטר
תיאור:

בחורף 1939 פוגש קונסול יפן בקובנה (ליטא) צ'יאוּנֶה סוּגִיהארָה ילד יהודי בשם סוֹלי. בתמימותו, מזמין סולי את הקונסול לחגוג את חג החנוכה עם משפחתו. כך התחילה ידידות חמה בין סוּגִיהארָה לבין סולי ומשפחתו. הידידות עומדת למבחן כאשר גרמניה הנאצית עומדת לכבוש את ליטא.

 

תמר ורטה-זהבי, שכל ספריה לילדים ולנוער נוגעים בסוגיות חברתיות ופוליטיות, מביאה את סיפורו, התלבטויותיו ומעשיו של סוּגִיהארָה, לימים חסיד אומות עולם, שסירב לציית לפקודות ממשלתו וסיכן את משפחתו כאשר הנפיק אלפי אשרות כניסה ליפן והציל את חייהם של אלפי פליטים יהודים. כשנשאל מדוע נהג כך אמר: “חשבתי לעצמי - אינני יכול לתת לבני האדם הללו למות. יהא העונש שאקבל אשר יהא, עליי לפעול על פי צו מצפוני”.

 

עוד מספרי תמר ורטה-זהבי במגדלור

כך זה מתחיל:

אני סוגיהארה, קונסול יפן לשעבר בעיר קובנה שבליטא, כותב את דבריי אלו מהרכבת שמובילה אותי ואת בני משפחתי לברלין. כשנגיע לברלין, אחרי יומיים נסיעה ואולי יותר, קציני המשטרה החשאית הנאצית עלולים לעצור אותי לחקירה. אינני יודע מה יהיה בסופה. אבין אותם אם ישפטו אותי ויכלאו אותי על פשעִי –  אכן, עברתי על חוקים רבים כשהצלתי מאות יהודים ממוות. בעיניהם אני פושע. אבל אני לא מתחרט על מעשיי. לא יכולתי שלא לכבד את החוק החשוב ביותר  – קדושת חיי אדם, בלי קשר לדתו, מוצאו, גילו ומינו. כשהם ישאלו אותי אם אני מתחרט אענה שאני מתחרט על דבר אחד ויחיד – שלא הספקתי להציל נפשות נוספות.

עם בוקר כשאשתי ושלושת ילדיי יתעוררו, אפקיד את הדפים שאספיק לכתוב בידי אשתי יוּקיקוֹ. אם יאסרו אותי או יוציאו אותי להורג אני רוצה שילדיי יכירו את אביהם ויבינו מדוע פעל כפי שפעל.

הירוֹקי היקר, בני בכורי, במשך שהותנו בקובנה שאלת אותי שאלות רבות אבל לרוב לא התפניתי לענות לך. כשאכתוב את דבריי, אכוון אותם לשאלותיך הנבונות בתקווה שאענה על חלקן ואולי גם על אלו שרצית לשאול ולא העזת.

אוהב אתכם,

צִיאוּנֶה סוּגִיהארַה, המכונה סֶמְפֹּוֹ