פרק נרחב המוקדש למסות אישיות נשיות בגיליון ספטמבר 2020 של מאזניים - דו-ירחון לספרות, המתפקע מכל טוב ספרות ושירה ומסות ותרגום וביקורת.
בגיליון, שערכה מיכל חרותי, רשימה מכובדת עד מאוד של משתתפות ומשתתפים: מירי רוזובסקי, וגם נועה מנהיים, טלי עוקבי, רות עפרוני, יערה שחורי, מאיה בז'רנו, מעין איתן, רינת שניידובר, דורית זילברמן, רוני גלבפיש, קרן קוך, תמר קפלנסקי, ליאור גרנות, רוני סומק, שי שניידר אילת, עמוס נוי, גל נתן, יפתח אלוני, ריקי דסקל, חנן סבח טייכר, סיגל אשל, דוד צח (הסיפור הזוכה בתחרות הסיפור הקצר), אוריה מויאל, הדר אורלנוב, משה גרנות, יודית שחר, יחזקאל רחמים, יעל סטטמן, ענת קוריאל, אודי שרבני, חנה הרציג, לאה צבי דובז'ינסקי, לי עברון, רותם שובל, עופר גורדין, עדנה מיטווך-מלר.
על הכריכה מתארחת ענת עינהר עם עבודות חדשות: על השער בעקבות הזמן (2020) ומאחור הנשימה (2020).
הכרתי פעם גבר שהרג את עצמו. הוא נסע לבאנף, עיירה הממוקמת בפארק לאומי ליד העיר קלגרי בקנדה, וטיפס על אחד הצוקים המשקיפים על אגמי ורמיליון שבמערב השמורה (הגבר היה מטפס הרים חובב). מתוך המסה סטנדיש הום של מעין איתן.
אני מאמינה שלכל בחורה יש את זוג השדיים המכונן שלה. שכמו מוט המטר המיתולוגי בפריז, הזוג הזה הוא הסטנדרט שעל פיו נמדדים כל השדיים בעולם. כולל אלה שלה. בעיקר אלה שלה. דַד-הזהב. אז תשמעו סיפור על זוג הציצים המייסד שלי ועל המסע למצוא אותם, שלושים שנה אחרי שנעלמו עקבותיהם. מתוך המסה איך להיות ציצים של רות עפרוני.
שירי ערש הם עניין מכושף. לחש קסמים שמטרתו להטיל שינה על עפעפי התינוק. אבל כאשר הוא גדול דיו בכדי להבין את המילים, הקסם מופר, הלחש נשבר, והכישוף הופך, לעיתים, לאימה. מתוך המסה שיר ערש של נועה מנהיים.
