עלילות הסיפור ביום מותו והנובלה להרוג את הכלב השני מתרחשות בישראל של סוף שנות החמישים של המאה העשרים, ומתוארות מנקודת מבטו של פליט פולני, המתפרנס ממכירת שירותיה של אהובתו הזונה או כג'יגולו שמפתה תיירות אמריקאיות לתת לו את כספן.
יצירה עשירה במצבים קומיים-טרגיים, המתוארים באירוניה של אאוטסיידר המוקסם מדמות הצבר הישראלי ומכל מה שהוא פוגש, אך רוב הזמן חווה את העוני, הלכלוך והחמסינים של תל אביב, כאשר ברקע רודפות אותו זוועות השואה להן היה עד כילד בפולין (הספר פורסם לראשונה ב-1965).
האווירה של הספר כולו היא של החצרות האחוריות של אלנבי, הזונות, הסרסורים ומגוון טיפוסים שכל רצונם רק לשרוד עוד יום - תיאור יוצא דופן של ישראל הצעירה והפוריטנית מנקודת מבטו של קתולי מאמין, המחפש בה את הנשגב בהשראת התנ"ך, ומוצא בה משהו אחר לחלוטין.
דמות הגיבור מבוססת בעקיפין על מחבר הספר, מארק חלאסקו (1934 -1969) - כוכב ספרותי עולה בפולין של מחצית המאה העשרים, שכונה ג'יימס דין הפולני ונחשב הילד הרע של הספרות הפולנית. חלאסקו הוגלה מארצו והגיע לישראל ב-1958. הוא בילה כאן שנתיים, שהפכו למקור ההשראה של רוב יצירותיו. הוא התקבל בארץ ככוכב בינלאומי, כיכב במדורי הרכילות וסחף אחריו קהל מעריצים מקרב אנשי העלייה הפולנית.
ביום מותו
גרנו בצריף כחמש מאות, אולי שש מאות מטר מהים, אבל היה קשה להגיע אלינו. צריך היה ללכת על חול שהגיע מדי פעם עד לברכיים ואחר כך לחצות שדה מלא בעשבים גבוהים, קוצניים ויבשים כל־כך, עד שאף אחד לא היה חושב שהם יכולים לפרוח בכלל. כמו כל שאר הצמחים בארץ הזאת; פראיים, צבעוניים, ולפעמים פורחים ונובלים במהלך לילה אחד. אף אחד לא ידע את שמות העשבים האלה, ולאף אחד לא היה מושג למי שייך השדה הזה. לֶנָה, אשתו של גְרישָה, התעקשה שיש שם נחשים, למרות שאף פעם לא ראיתי שם שום נחש, ובכלל קשה היה לי להאמין שמישהו ירצה לחיות שם, בתוך כל החול והעשבים המתים האלה.
