כפר סבא 2000

ג'וליה פרמנטו

  • עריכה: נוית בראל
תיאור

בדצמבר 2000 מפוענח מקרה רצח שמרעיש את תושבי העיר כפר־סבא; רוצחיו של הנער ליאור אופנהיים, שגופתו נמצאה מרוטשת ביער אוסישקין ב־1996, נתפסים ומתגלים בתקשורת כנערים חכמים ורהוטים, הפרחים היפים של אזור השרון. החדשות המסעירות מציתות את דמיונם של תלמידי מגמת הקולנוע בתיכון רבין בעיר, ובמיוחד את דמיונם של דפני ודוד, חברים הכי טובים עוד מגלגולים קודמים. יחד עם זיו, נער מסקרן שהכירו במגמה, הם יוצאים לצלם סרט בעקבות הפרשה. אבל מה שמתחיל כתרגיל בכיתה, עתיד להפוך עליהם את עולמם.

 

"כפר-סבא 2000", ספרה החדש של הסופרת ג'וליה פרמנטו, מבקש ללכוד את האלימות המבעבעת מתחת לפני השטח בעיר הקטנה. על רקע חדשות על פיגועים ובני טובים שרוצחים, דפני ודוד משוטטים בין גני העיר, שורצים בקניון ערים, קוראים יותר מדי ספרים ומפנטזים ללא הרף על חיים מקבילים שייקחו אותם כמה שיותר רחוק מכפר-סבא.

מתוך הספר

״בגיל שבע־עשרה הייתי שופט בני אדם לפי תורת האבולוציה של דרווין, אדם מכוער הוא אדם טיפש. באופן אישי יש לי סלידה מליאור. אני רואה בו אדם מכוער. זלזלתי בו, ולכן לא היתה לי הסתייגות להתנפל עליו.״ הוא שואף מהסיגריה, הלחיים מתכווצות מבפנים, עשן החיים מתפזר בדמו. הנאשם ברצח, הם קוראים לו. הנאשם ברצח אמיתַי יונתן יושב בחדר החקירות עם אזיקי ברזל מסביב לפרקי הידיים, סיגריה בפה יש לו. גופו הארוך והזקוף מכוסה בסווטשרט כחול, על הרגליים מכנסיים כחולים, על כפות הרגליים ניו־באלאנס שנשרכו בעצבנות. כשהוא נוכח בחדר, החלל מיד מתרוקן מכל אדם. הוא מקרב את שתי ידיו הכפותות אל פניו היפות ושולף את הסיגריה מהשפתיים. הוא מקרב את המאפרה, מקרב את הכיסא לשולחן ומתרווח במושבו. אין צורך לשאול אותו שאלות, יא חבורה של אנאלפבתים, אמיתַי יונתן יגיד לכם הכול."