כל המשפחות המאושרות

אן פאצ'ט

שם מקור: Commonwealth

  • תרגום: עידית שורר
  • עריכה: ארז רווה
  • עיצוב: דורית שרפשטיין
תיאור

נשיקה אסורה אחת בבוקר יום קיץ חגיגי מפירה את שלוותן של שתי משפחות ומניעה שרשרת אירועים שאיש לא צפה: זוג מתאהב, שני זוגות נפרדים, שישה ילדים מוצאים את עצמם יחד ללא השגחה, כיתת אמנות עולה באש, רומן חושפני נכתב בלי רשות, וגלולה מצילת חיים מגיעה לידיים הלא נכונות.


אן פאצ'ט, אחת הסופרות האמריקאיות המצליחות בימינו, שבה לימי נעוריה ברומן שהיה לרב־מכר, ומשרטטת בהזדהות את מלאכת ההורות, את כאבי הגדילה המלווים אותנו כל ימי חיינו ואת ההשתוקקות והמבוכה העושות בנו כבשלהן.

מתוך הספר

מסיבת ההטבלה שינתה כיוון כשאלברט קאזינס הופיע עם בקבוק ג'ין. פיקס פתח את הדלת בחיוך, והחיוך נשאר על פניו בזמן שהתאמץ למצוא את הקשר: אלברט קאזינס מפרקליטות המחוז הוא האיש שעומד על רצפת הבטון במרפסת החזית של ביתו. פיקס פתח את הדלת עשרים פעם בחצי השעה האחרונה — לשכנים ולידידים ולאנשים מהכנסייה ולאחותה של בוורלי ולכל אחיו ולהורים של שניהם ובעצם לכל תחנת המשטרה — אבל קאזינס היה ההפתעה היחידה. פיקס שאל את אשתו שבועיים קודם לכן למה לדעתה צריך להזמין למסיבת הטבלה כל אדם שהכירו אי־פעם, והיא אמרה לו שהוא מוזמן לעבור על רשימת המוזמנים ולומר לה את מי אפשר להוציא. הוא לא עבר על הרשימה, אבל אילו עמדה איתו בפתח הדלת עכשיו, הוא היה מצביע קדימה ואומר, אותו. לא שהיה לו משהו נגד אלברט קאזינס, היכרותו איתו הצטמצמה רק ליכולת לחבר שם לפנים. הוא לא הכיר אותו — לכן לא הזמין אותו. פיקס תהה אם קאזינס בא לביתו כדי לשוחח איתו על אחת החקירות: דבר כזה עדיין לא קרה, אבל איזה עוד הסבר יכול להיות?