טפשונת משטרים

יעל גלוברמן

תיאור:

ספר הביכורים המדובר של אלקס ריף, משוררת, זמרת ואקטיביסטית חברתית, מקימת הבריגדה התרבותית - קבוצה של צעירות וצעירים דוברי רוסית הפועלת להפוך את הסיפור והתרבות של יוצאי ברית המועצות לחלק מהתרבות הישראלית.

 

הספר מתאר בחמישים שירים את סיפור המעבר של ריף מברית המועצות לישראל, ועוסק בזרוּת, אהבה, תקשורת, משפחה וכמובן - הגירה.

 

כותב על הספר עודד וולקשטיין:

ספר שיריה של אלקס ריף הוא תופעה נדירה במקומותינו. מצד אחד, זהו ספר ששיריו מעוגנים במציאות אישית, חברתית ותרבותית קונקרטית. בין חלקיו מתקיימות זיקות מעין־סיפוריות, והוא מגולל מהלך חיים הנוגע בשאלות הבוערות ביותר של זמננו: הגירה, זרות, זיכרון ורב־לשוניות. אלא ששירתה של אלקס ריף נמנעת מן ההשתעבדות לביוגרפיה, לסיפור שכבר סופר ועובד. באמצעות טכניקות שונות של קיטוע, הזרה ומונטאז', מפתחת ריף לשון שירה הטוענת את ה"מקור" באיכויות של תרגום, ומחלצת מן השפה שבה נכתבים השירים את צל הרפאים של שפה אחרת. ריף אינה מספרת סיפור, אלא נוגעת בכוח השירים באותם מסדרונות הנמתחים בין פרקי הסיפור וחומקים מלשונו. היא מבטאת בשיריה מה שלא ניתן היה לאומרו בשום לשון אחרת, מלבד זו של השירה.

כך זה מתחיל:

אִמָּא שֶׁלּיִ מְספַּרֶֶת ליִ

שֶׁכְּשֶׁעָלִינוּ לָאָרֶץ,
וְהַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי הָיהָ קָשֶׁה,
הִיא מָכְרָה אֶת גּוּפָהּ לִגְבָרִים.
כְּלוֹמַר, אִמָּא שֶׁלִּי לֹא עָבְדָה בְּנִקָּיוֹן,
אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה זוֹנָה.
ונְדְִהמַתְּיִ,
לֹא מֵעֶצֶם הַמְכִירָה,
כִּי אִם נֶפֶשׁ אֶפְשָׁר, אָז גַּם גּוּף,
אֶלָּא מֵהַדְּרִישָׁה לְשָׂכָר הוֹגֵן
מִמִּי שֶׁדּוֹפֵק אוֹתָהּ בַּתַּחַת.
אִמָּא שֶׁלִּי לֹא הָיְתָה עוֹלָה מַסְרִיחָה מֵרוּסְיָה.
אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה לִיבֶּרָלִית,
עִם מִינִיּוּת מִתְפָּרֶצֶת
וּתְשׁוּקָה אֲסוּרָה.
לֹא סְמַרְטוּט רִצְפָּה,
אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה מוּכָנָה
לרֶָדֶת,
כְּדֵי לְגָרֵד אֶת הַסִּכּוּי לַעֲלוֹת חֲזָרָה.
אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה זוֹנָה!

 

***

 

אִלּוּלֵא עָזַבְנוּ
לֹא הָיְתָה מִתְפָּרֶקֶת.
מִילְיוֹן זוּגוֹת יָדַיִם, הַמּוֹחוֹת הַטּוֹבִים.
אֶלֶף אַרְבַּע מֵאוֹת שְׁקָלִים חֲדָשִׁים פֶּנְסְיָה בְּחֹדֶשׁ.
לַעֲבֹר מְדִינָה זֶה כְּמוֹ לָטוּס לֶחָלָל.
בְּגִיל 42 , חֵרֵשׁ, אִלֵּם.
קָרֶלְיה, קוּלִימָה, הָרֵי אוּרָל,
פּקְ דָֻּה מסִפְּרָ 227 , לִירוֹת בְּמִי שֶׁנָּסוֹג,
סְעִיף חָמֵשׁ בִּתְעוּדַת הַזֶּהוּת: יְהוּדִי.
אַרְטִיוֹם, לֶנָה, גֶּרְמַן,
אָרִיק, אָלִין, עַמִּיחַי.
נָשִׁים יָפוֹת, אִינְטֶלִיגֶנְטִיּוֹת וּמֻצְלָחוֹת,
יָפוֹת, וְעוֹד דְּבָרִים.
וְאָז מִישֶׁהִי אָמְרָה,
הַפְרָיֶרִים נִגְמְרוּ.